כללי

התחזית הסופית – סיכוי שישראל ביתנו ומר"צ ישבו ביחד – בבית

בימים האחרונים הוספתי מנגנון פיצוי על שגיאות סוקרים. המנגנון מחשב לכל סוקר בנפרד פיצוי שהוא ההפרש בין התחזית שלו לבין התוצאה בפועל. היא גם בודקת סטיית תקן בין פיצויים שונים עבור מערכות בחירות שונות, ומתחשבת בפיצוי רק אם הפיצוי אכן עקבי במערכות הבחירות השונות. למשל, אם במערכת בחירות אחת, התחזית על פי הסוקר היתה 20% ובפועל המפלגה קיבלה 15% (הפרש 5%) ובמערכת בחירות אחרת התחזית היתה 10% ובפועל המפלגה קיבלה 7% (הפרש 3%), אז הפיצוי לסוקר יהיה הממוצע – 4%. אבל אם במערכת הבחירות השניה המפלגה בפועל קיבלה 15% (הפרש 5% -), אז לא יהיה פיצוי כי ההפרשים 5% ו 5% – רחוקים מדי ולא עקביים. התוצאה המתקבלת במקרה זה היא להלן: כפי שניתן לראות מר"צ וישראל ביתנו לא מצליחות להכנס לכנסת בכלל. למר"צ עוד יש סיכוי שכן אנחנו חוזים שיש סיכוי של 3 מתוך 10 שהיא תכנס לכנסת. הסיבה לשתי המפלגות היא התוצאות העגומות יחסית בסקרים האחרונים וגם המגמה שלאורך מערכת הבחירות היתה עקבית ובירידה. עוד על המגמות של המפלגות אפשר לקרוא בפוסט של טל גלילי בבלוג שלו, סקר רע. אם לא די בזה, הרי שהסוקרים נוהגים לתת למפלגות אלו תוצאה שהיא גבוהה ב 1-2% יותר מהתוצאה שמתקבלת ביום הבחירות. כך למשל ב 2009, הסקרים העניקו 5-7 מנדטים ומר"צ קיבלה 3, ב 2006 5-6 מנדטים ומר"צ קיבלה 5, וב 2013 הסקרים העניקו 5-7 מנדטים במגמת עלייה, ומר"צ קיבלה 6. מגמת הירידה בתוספת הפיצוי לכך שהסקרים כנראה מציגים את המפלגות במצב קצת טוב יותר מההצבעה בפועל דוחפים את שתי המפלגות אל מתחת לאחוז החסימה. כמו כן, העדרותן של שתי המפלגות וחלוקת המנדטים שהיו מקבלות בין השאר מעלה את סיכויי הרצוג ולבני להקים קואליציה. כזכור, קודם לכן הסיכוי היה אפסי במקרה שבו החרדים מסרבים לשבת בקואליציה עם יש עתיד, אבל עכשיו הוא כ 20%. ניתן לראות זאת גם לפי מנדטים. קואליציה של יהדות התורה-ש"ס-כולנו-המחנ"צ מעניקה כ 53 מנדטים – אחד פחות מהמנדטים הדרושים להקים קואליציה עם המנעות הרשימה המשותפת. (הערה – "רוב של 4 קולות" בגרף משמעותו שהממשלה שורדת/מעבירה חוקים גם אם 3 ח"כים מהקואליציה מצביעים נגד עמדתה. בפועל יש הפרש של עד 8 במקרה כזה. כנ"ל "5 קולות" ו "6 קולות" עם 4 ו 5 ח"כים שמצביעים נגד עמדתה, בהתאם). מעבר לירידה של ישראל ביתנו ומר"צ, יש גם עליה למפלגת כולנו. טל גלילי מאפיין אותה בעלייה ל 9 מנדטים אבל בסקרים האחרונים יש רמזים לעליה נוספת. כך למשל בסקר פאנלס של הג'רוסלם פוסט מ 11.3.15, מקבל כחלון 10 מנדטים. בסקרים של פאנלס, הפעם האחרונה שכחלון קיבל 10 ומעלה מנדטים היתה באמצע דצמבר – לפני 3 חודשים (כך בסקר ערוץ הכנסת 14.12.14 ובסקר הג'רוסלם פוסט/מעריב מ 17.12.14). בדומה לכך סקר דיאלוג מ 11.3.15 מעניק לכולנו של כחלון 11 מנדטים. במשך החודשים האחרונים סקרי דיאלוג מציגים אפילו 10 מנדטים כששאר הסקרים מציגים 8-9. אבל הפעם האחרונה שסקר דיאלוג העניק לכחלון מעבר ל 10 מנדטים היתה עם 12 מנדטים ב 17.12.14. (סקר דיאלוג שהתפרסם בערוץ 10 מה 13.3.15 מעניק לכחלון 10 מנדטים). בשורה התחתונה, שני מכוני סקרים בלתי תלויים מראים בשבוע האחרון את כחלון בעליה לרמה שהוא לא קיבל מאז דצמבר. יש עוד סיבות להעריך שכחלון יעלה. בחירות אלו הן ככל הנראה בחירות של "שינוי." האזרח רוצה שינוי. בסקר בארה"ב למשל, עלה שהבחירות הקרובות של 2016 לנשיאות יהיו בחירות…

תיקון חישוב העודפים – הרשימה המשותפת היתה מקבלת מנדט ברבע מהזמן

עקב תגובה בפוסט הקודם בנושא הסכמי העודפים, גיליתי שגיאות באופן שחישבתי את נוסחת בדר-עופר. תיקנתי את נוסחת החישוב ווידאתי שהיא מחזירה תוצאות נכונות למערכות בחירות קודמות. לאחר תיקון החישוב, עולה שהרשימה המשותפת אכן היתה מרוויחה במעט ממהלך כזה – אבל היתה יוצאת נשכרת רק בכרבע מהזמן. המחנה הציוני היתה מפסידה מנדט משהו כ 14% מהזמן, יש עתיד היתה מרוויחה מנדט ב 13%. סה"כ אפשר לומר שמחנה השמאל היה יוצא נשכר בחלק קטן מהזמן, אבל המחנה הציוני עצמו היה מאבד מנדט בכ 13% מהזמן. כאשר המחנה הציוני מנסה להגדיל את מספר המנדטים כדי לזכות ביתרון בבואו לפני הנשיא עקב התיקו לכאורה עם הליכוד, לא בטוח שמהלך כזה היה עוזר לו. להלן התוצאות המספריות המתוקנות – מפלגהסיכוי שמנדט יתווסףסיכוי שמנדט יגרעסיכוי משוקלל הרשימה המשותפת26.67%0.40%26.27% יש עתיד13.32%0.81%12.51% מר"צ1.58%0.89%0.69% המחנה הציוני4.96%18.71%-13.75% הליכוד0.75%9.27%-8.52% הבית היהודי0.47%5.66%-5.19% כולנו0.29%3.70%-3.41% יהדות התורה0.30%3.35%-3.05% ש"ס0.21%2.47%-2.26% ישראל ביתנו2.30%0.19%-2.11% יחד0.09%1.27%-1.18%…

סיכויי הרצוג ולבני נמוכים גם אם ישראל ביתנו וש"ס תשבנה עם מר"צ ויש עתיד

בראיון לגיא זהר השבוע אמר יצחק הרצוג בהקשר להצהרות ליברמן ודרעי שיתמכו בממשלת ימין, "אני מציע לכולם להרגע, אני חושב שזה ברור לכולם שדברים שנאמרים לפני בחירות הם לא משקפים את מה שיהיה אחרי תוצאת הבחירות." בתחזית ישנן הנחות יסוד שמר"צ לא תשב עם ישראל ביתנו וש"ס ויהדות התורה לא תשבנה עם יש עתיד. אבל מה אם הנחות אלו שגויות? בתרחישים הפעם הצבתי את ההנחה שהרשימה המשותפת נמנעת מתמיכה במחנה הציוני, שנראית כאופציה הכי סבירה כעת. זאת במיוחד עכשיו כשהרשימה המשותפת לא הצליחה להחליט על הסכם עודפים עם מר"צ כי מר"צ ציונית מדי לבל"ד. מהלך כזה היה עוזר בעיקר ליש עתיד, אך מעיד הרבה יותר על מנהיגותו של יו"ר הרשימה איימן עודה כמו גם על שאלת התמיכה של הרשימה המשותפת בממשלת הרצוג ולבני. הרי איך יתמכו בממשלה עם מר"צ ו"המחנה הציוני" אם הם מסרבים להסכם עודפים עם מר"צ? לכל היותר ימנעו, וגם כאן, סביר שאפילו יצביעו נגד אם ליברמן נכנס לקואליציה. לכן, הוכנסה למודל ההנחה שהרשימה המשותפת נמנעת אבל רק במקרים בהם הרצוג ולבני מרכיבים את הקואליציה וליברמן אינו חלק ממנה. המודל מתחשב בכל הרכב ממשלה/מנדטים בנפרד בבואו להחליט אם הרשימה המשותפת נמנעת או מתנגדת, וכך גם מרזל שנמנע רק אם יחד בקואליציה ונתניהו מרכיב אותה. הסיכויים להרכבת ממשלה בראשות הרצוג ולבני כאשר ליברמן ודרעי אינם חלק מהקואליציה אפסיים. וגם אם מר"צ יושבת עם ישראל ביתנו, הם נותרים אפסיים, כי במקרים האלו הרשימה המשותפת מצביעה נגד ומבטלת את יכולת המחנה הציוני להרכיב ממשלה צרה. אם ש"ס מוכנה לשבת עם יש עתיד, הסיכויים עולים במעט, ומגיעים לכ 20%, ואם מר"צ וש"ס תשבנה יחד עם ישראל ביתנו ויש עתיד, הסיכויים עולים ל 30%. עדיין, ידו של נתניהו על העליונה והסיכויים שהוא ירכיב את הקואליציה גבוהים יותר. בתרחישים האלו, חושבה יהדות התורה גם היא שלא תשב עם יש עתיד. במידה שאכן תסכים לשבת עם יש עתיד, עולה הסיכוי להרכבת ממשלה בראשות הרצוג ולבני לכ 50%. אבל גם לכל ההנחות האלו שהמפלגות השונות יסכימו לשבת יחדיו יש סיכויים מובנים. נניח שהסיכוי שישראל ביתנו תשב עם מר"צ הוא 50%, וכך גם הסיכוי שש"ס תשב עם יש עתיד, ויהדות התורה תשב עם יש עתיד. במקרה זה הסיכוי להרכבת ממשלה מצריכה שכל ההנחות יתקיימו – כ 12.5% יחד, ומתוך זה יש 50% סיכוי שבכל זאת נתניהו ירכיב את הממשלה. יוצא שסיכוייהם של הרצוג ולבני לפי זה הם כ 6%. איך שלא מסתכלים על זה, הסיכויים של הרצוג ולבני להרכיב ממשלה נמוכים. מעבר לכך, אנחנו מתחילים לראות בתחזית סיכויים של יחד בראשות אלי ישי לא לעבור את אחוז החסימה – כרגע על כ 5%, לצד התחזקות הרשימה המשותפת, ש"ס, וכולנו על חשבון הבית היהודי, יהדות התורה ויחד.…

הסכמי עודפים חדשים היו עוזרים בעיקר ליש עתיד

עדכון: ע"פ רועי צ'יקי ארד – 10:28 ייתכן שהמהלך עדיין יצא לפועל. עדכון 2: 15:06 המהלך נכשל סופית עדכון 3: הנתונים שגויים. התפרסם פוסט מעודכן. ביממה האחרונה היה נסיון לשנות את הסכמי העודפים המתכוננים בגוש השמאל-מרכז. בסוף נחתמו הסכמי עודפים בין המחנה הציוני למר"צ ובין כולנו לישראל ביתנו כפי שתוכנן בהתחלה. המפלגות הערביות וחד"ש שהתאחדו ברשימה המשותפת וכן יש עתיד לא חתמו כל אחת על הסכמי עודפים, והנסיון התמקד בחתימה על הסכמי עודפים בין המחנה הציוני ליש עתיד ובין מר"צ לרשימה המשותפת. המהלך לא יצא אל הפועל עקב התנגדות של בל"ד. אבל למי היו עוזרים הסכמים כאלה לו היו נחתמים? הרצתי את המודל ובדקתי בכל אחת מ 100,000 הריצות את ההפרשים בין שתי שיטות הסכמי העודפים. התוצאה מראה שהמרוויחה הברורה ממהלך כזה היא יש עתיד שמרוויחה כ 0.6 מנדטים על חשבון שאר המפלגות. הסיבה לכך היא שהסכמי עודפים עוזרים במידה מסויימת למפלגות הגדולות יותר. בשלב הראשון של הסכמי העודפים, מחולקים המנדטים העודפים למפלגות כאשר החתומות על הסכמי עודפים מקבלות את המנדטים העודפים שלהן יחד כגוש. אם יש עתיד תתאחד עם המחנה הציוני, היא תקבל מנדטים יחד עם המחנה הציוני כגוש של כ 40 מנדטים, בדומה לליכוד-הבית היהודי, על חשבון שאר המפלגות. בשלב השני, מחולקים המנדטים העודפים של הזוגות למפלגות המרכיבות את הזוגות. בתוך הגוש הזה של המחנה הציוני-יש עתיד, המחנה הציוני היתה מפסידה יתרון קטן שהיה לה מול מר"צ, כיוון שאז היתה מתחלקת עם מפלגה גדולה יותר במנדטים העודפים, שתקבל יותר עדיפות למנדטים מאשר קיבלה מר"צ. מעבר לכך, ביטול המהלך עקב התנגדות בל"ד ולמרות תמיכת היו"ר איימן עודה אולי מסמן שהרשימה המשותפת לא תוכל לתמוך במחנה הציוני בהתייעצות מול הנשיא ובהצבעת האמון בכנסת, עקב חילוקי דעות דומים. להלן התוצאות המספריות – מפלגהמנדטים שיתווספו יש עתיד0.64477 המחנה הציוני-0.12328 הרשימה המשותפת-0.08947 הליכוד-0.08006 מר"צ-0.07966 יהדות התורה-0.07915 הבית היהודי-0.06766 ש"ס-0.05937 ישראל ביתנו-0.02509 יחד-0.02257 כולנו-0.01846…

כדי להפיל את נתניהו, הרשימה המשותפת לא יכולה להמנע

  בפוסט הקודם הבאתי את הסיכויים לנצחון המחנה הציוני אם הרשימה המשותפת לא תומכת. בפועל הדבר חושב כאילו הרשימה המשותפת מצביעה נגד המחנה הציוני. יותר סביר בפועל שהרשימה המשותפת תצביע נגד ממשלת ליכוד אבל פשוט תמנע כשמדובר במחנה הציוני. מה הסיכויים של המחנה הציוני במקרה כזה? כדי לבחון את השאלה, הוספתי למודל אפשרות להגדיר בתרחישים המנעות של מפלגה, או של חלקים שלה. כך אפשר לבדוק מה קורה אם ברוך מרזל נמנע בהצבעה על ממשלת ליכוד, או אם כל הרשימה המשותפת נמנעת בהצבעה על ממשלת המחנה הציוני. התוצאות מובאות לפניכם.…

תמיכת הרשימה המשותפת קריטית למחנה הציוני

  ראש הממשלה נסע לארה"ב לנאום בקונגרס על איראן. הדבר יכול ליצור סדר יום חדש שעלול לשנות את מגמת החלשות הליכוד שמסתמנת לכאורה בסקרים. נראה שהחלפתו נראית ריאלית מתמיד, אך מה הם באמת הסיכויים להחלפתו? האם בכלל ניתן למדוד את זה? אתרים שונים כמו בטל בשישים מציגים סיכויים להקמת קואליציות שונות, אך לא מראים את התמונה הכוללת – מה הסיכוי להקמת קואליצית ליכוד ביחס לקואליצית המחנה הציוני? על מנת לחשב את הסיכויים, ספרתי קואליציות – כמה קואליציות מתוך סך כל הקואליציות האפשריות יש לנתניהו בתרחישים שונים וכמה יש להרצוג ולבני באותם תרחישים והתוצאות מוצגות לפניכם.…